בשנים האחרונות התפתחו מספר רב של פרוצדורות זעיר פולשניות בעמוד השדרה המאפשרות, במצבים של לחץ עצבי ממוקם, לבצע שחרור עצבי בגישה ניתוחית מינימלית המאפשרת השגת הקלה על הלחץ העצבי ב"מחיר" מוקטן של חתך קטן, כאבים קלים ונשלטים יחסית לאחר הניתוח, שחרור מהיר מאשפוז, וחזרה מהירה משמעותית לתפקוד ולמעגל העבודה. ניתוחים אלו מבוצעים לרוב בגישה אחורית ומבוצעים תוך שימוש בכלים המותאמים להבטחת פגיעה מינימלית ככל הניתן ברקמות רכות.
בעמוד השדרה הצווארי אפשרויות שונות עשויות לכלול:
- Cervical Foraminotomy – בטכניקה זו מבוצע שחרור הלחץ העצבי בגישה אחורית. לאחר ביצוע חתך מינימלי תחת שיקוף, מבוצע שחרור העצב הלחוץ ע"י שימוש במקדח ופתיחת "חלון" מעל העצב ושחרורו. החתך והגישה למיקום יכול להתבצע בגישה סטנדרטית או ע"י שימוש בגישה אנדוסקופית
- קיבוע צווארי בגישה זעיר פולשנית- בשיטה זו מוכנסים שני שתלים זעירים תחת שיקוף אל המפרק שבין שתי חוליות סמוכות. הרחבת המפרק תורם ל"פתיחת" המרווח והנקב דרכו עובר העצב מחוט השדרה ליד ולהקלת תסמינים נפוצים כגון נימול, זרמים וכאבים מקרינים לידיים.
בבלטי דיסק ופריצות דיסק בעמוד השדרה המותני פתרונות זעיר פולשניים כוללים:
- שחרור זעיר פולשני תוך שימוש במרחיבים (רטרקטורים) ייעודיים. טכניקה זו מאפשרת, תוך שימוש בחתך קטן פגיעה מינימלית בשרירים ורקמות רכות אחרות בגב התחתון. לאחר ביצוע החתך מוחדרים מרחיבים עד עמוד השדרה ובאמצעות מיקרוסקופ מתאים ומכשירים ייעודיים ניתן לטפל בבלט הדיסק או פריצת הדיסק תוך גרימת טראומה מינימלית לרקמות מסביב.
- קיבוע בגישה זעיר פולשנית. כאשר ישנו חשש לחוסר יציבות, ניתן דרך חתכים קטנים גם לבצע קיבוע ע"י ברגים ומוטות וכן להחדיר משתלים אל בין החוליות לייצוב נוסף (MIS-TLIF).
טיפול זעיר פולשני בשברים אוסתיאופורוטיים
אוסתיאופורוזיס הינו מצב בו העצם בגופנו מאבדת מתכולת המינרל שבה והופכת לחלשה ושברירית יותר. הגורמים לירידה בצפיפות העצם הינם מגוונים וכוללים רקע גנטי (הגנים האחראים למצב זה עדיין לא ידועים במלואם) וכן השפעות סביבתיות. בין הגורמים הסביבתיים ניתן למנות חסרים תזונתיים כגון סידן וויטמין D, חסר בפעילות גופנית, עישון, צריכת אלכוהול מוגברת וכן גיל המעבר בנשים. מבחינה אורתופדית אנו יודעים כי ירידה בצפיפות עצם מעלה משמעותית את הסיכויים לשברים מסויימים. אחד הסוגים הנפוצים ביותר הוא שברים בעמוד השדרה הגבי או המותני.
כיצד השברים נגרמים?
שברים אוסתיאופורוטיים בעמוד השדרה עלולים להיגרם בשני מצבים עיקריים. נפילה מכל סיבה שהיא מגובה עמידה וחבלת גב היא אחת הצורות השכיחות. אולם, חשוב לזכור כי במצבי ירידה משמעותית בצפיפות עצם, עלולים להיגרם שברים גם ללא נפילה באופן ספונטני בשל חולשה קיצונית של העצם. בשני המקרים החוליה השבורה נדחסת ומאבדת מגובהה, כאשר הדחיסה יכולה להיות סימטרית או לגרום לחוליה להפוך לצורה יתדית (Wedge) ועל ידי כך לגרום לכיפוף מקומי בעמוד השדרה (Kyphosis).
מה הביטוי לשברים אוסתיאופורוטיים בעמוד שדרה?
כמו שברים אחרים, הביטוי העיקרי הוא כאבים. אלו יכולים להיות ממוקמים באזור השבר, למשל בעמוד השדרה האמצעי או התחתון, אך חשוב לזכור שבשל העובדה כי ישנם גם עצבים העוברים בסמוך, יש לשים לב לתופעות אחרות העלולות להיגרם כתוצאה מגירוי עצבי כמו הקרנה, נימול או ירידה תחושתית ברגליים וכן קושי במתן שתן.
כיצד מאבחנים?
אמצעי האבחנה היעיל ביותר הוא הוא בדיקת CT הנותנת מידע חשוב לגבי מידת הדחיסה בחוליה, מידת הכיפוף שנגרם לעמוד השדרה והאם ישנה מעורבות אפשרית של תעלת השדרה. במקרים בהם אנו חושדים כי ישנה מעורבות עצבית יש צורך גם בבדיקת MRI לצורך השלמת התמונה והערכת הלחץ העצבי.
מהם אפשרויות הטיפול?
הטיפול בשברים אוסתיאופורוטיים של עמוד השדרה הוא לרוב שמרני וכולל תרופות להפחתת הכאבים, מנוחה ושימוש במחוך קשיח המספק תמיכה ומסייע בשמירה על מנח עמוד השדרה. לעיתים, בשל כאבים שאינם מגיבים לטיפול שמרני או במקרים בהם השבר אינו מתאחה כמצופה, קיימת אפשרות של הזרקת "דבק ביולוגי" או צמנט (Cement) לחוליה השבורה. הצמנט המוחדר תוך כדי שיקוף בחתך של כ- 1 ס"מ תחת שיקוף בגישה סגורה מתקשה ועוזר לייצב ואף לתקן לעיתים חוליה שנדחסה וקרסה. בגישה המכונה ורטברופלסטיה (Vertebroplasty) מוזרק צמנט ישירות אל גוף החוליה, בעוד בקיפופלסטיה (Kyphoplasty) מוחדרת קודם בלונית המנופחת בתוך גוף החוליה, ולאחר שהיא מוצאת, מוזרק הצמנט אל החלל שנוצר. שתי הפרוצדורות הקיימות מבוצעות בטשטוש ובגישה סגורה ללא פתיחה של העור. במקרים רבים לאחר ההזרקה מדווחים המטופלים על הקלה משמעותית בכאבים באזור השבר וחזרה מהירה לחיים תקינים ופעילים. היות ומדובר בפרוצדורה אשר נעשית לרוב בטשטוש ובחתכים מינימליים, המטופל ישתחרר לרוב בערב לביתו.
